<h1>סמ"ג עשין סימן ל"ב</h1>
<h2>דף פא:</h2>
וצריך להפסיק סעודתו מבעוד יום דתניא ועניתם את נפשותיכם בתשעה יכול בתשעה מתענין ת"ל בערב אי בערב יכול משתחשך תלמוד לומר בתשעה הא כיצד מתחיל ומתענה מבעוד יום מכאן שמוסיפין מחול על הקודש, אין לי אלא בכניסתו ביציאתו מנין תלמוד לומר עד ערב, אין לי אלא יום הכיפורים ימים טובים מנין תלמוד לומר [תשבתו, שבתות מנין תלמוד לומר] שבתכם, מכאן למדנו שכל מקום שנאמר שבת מוסיפין מחול על קודש. וכל שאר דיני יום הכיפורים יתבארו בספר מצות לא תעשה (ס"ט). ושיעור התוספת לא נתפרש אך צריך להוסיף ולפרוש מעט קודם שקיעת החמה דמשקיעת החמה ואילך הוי בין השמשות דתניא בשבת בפרק במה מדליקין (ל"ד ב') איזהו בין השמשות, פירוש ספק יום ספק לילה, משתשקע החמה, כל זמן שפני מזרח מאדימין יום, אם הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון בין השמשות (רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל), ויש אומרים (רבה אמר ר"י אמר שמואל) שכל שיעור זה
בין השמשות, דברי רבי יהודה, ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן הלכה כרבי יהודה לענין שבת לחומרא מפני שמסופק בדבר (שם ל"ה א' ורש"י) וכן ליום הכיפורים וליום טוב, ומשתשקע החמה פירוש[ו] מסוף שקיעה, וכמה מאותו זמן עד צאת הכוכבים [אמר רבה] אמר רב יהודה אמר שמואל שלשה רבעי מיל, ולאו היינו שקיעת החמה דתניא בפסחים בפרק מי שהיה טמא (צ"ד ב' ותד"ה רבי) משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים מהלך חמשה מילין דהתם הוי פירוש[ו] מתחלת שקיעת החמה כדפירש רבינו יעקב (ע"פ יראים סי' ת"כ וע"ש). ואמר שמואל (שבת ל"ה ב') ותניא נמי הכי רבי נתן אומר כוכב אחד יום שנים בין השמשות שלשה לילה אמר רבי יוסי בר אבין לא כוכבים גדולים הנראין ביום ולא כוכבים קטנים הנראין בלילה אלא בינונים.
